"הדרך לעשות היא להיות" (Lao Tse)

"מוטב שתשכון במרכז הווייתך; שכן, ככל שתרבה לעוזבה, כן תמעיט ללמוד" (Lao Tse)

"הנפש, כדי לפגוש את עצמה, צריכה לפגוש נפש אחרת" (Plato)

"אלה שאינם יכולים לזכור העבר, נידונים לחזור אליו" (Santayana G)

"האמת נמצאת במקום בו אתה נמצא ולא בשום מקום אחר" (Santayana G)

"הקיום נחווה לא בטוח והוא זקוק ל'נראוּת'" (R. May 1983)

"אני מעריץ את אלה שחיים את עצמם פנימה ולא דרך אישור מבחוץ" (S. Artzi)

"ברגע שיש לך אמון בעצמך, אתה יודע איך לחיות" (Goethe)

"לפעמים האנשים שאף אחד לא חושב עליהם דבר עושים את הדברים שאף אחד לא יכול לדמיין" (אלן טיורינג)

     שוש כרמל - פסיכותרפיסטית

          אקטיביסטית חברתית

Shosh Carmel -Psychotherapist

                             ברוך בואך

הקליניקה סגורה אך אני ממשיכה בפעילות החברתית

            פניות יתקבלו בברכה אך ורק למייל

               shosh@shoshcarmel.com

עמוד הבית אודותי פעילות חברתית מפרי עטי

מפרי עטי


מגילת הכלים להורים לתאומים
מאת: שוש כרמל, פסיכותרפיסטית

הולדת תאומים היא אירוע מיוחד, מרגש ביותר, אך בו זמנית היא גם מעמיסה על ההורים התמודדות מורכבת ושונה ממצבי הורות ליחידים.

על מנת להקל על הורים בהתארגנות ראשונית, תומצתו להלן מספר היגדים שישמשו ככלים זמינים בגידול התאומים.

אלה "טיפים" שנצברו במהלך העבודה הפרטנית והקבוצתית עם הורים כאלה.

1) להיות מודעים לכך שעצם המצב הביולוגי של "שניים יחד" משדר כוח, אך לא בהכרח מהווה כוח.

2) להשתמש במצבי תאומות שפגשנו כדי לאסוף מידע על חוויות התאומים שלנו.

3) להשתמש בחוויות זוגיות כדי לדמיין חוויות של זוג התאומים שלנו.

4) להיות מודעים ולזהות את המקצבים השונים של כל תאום (טמפרמנט, משחק, בכי, האכלה, רחצה).

5) ההורה נדרש להתאים את המקצב האישי שלו, בו זמנית למקצב הייחודי של כל תאום.

6) יש לפתוח את התנאים בפני כל תאום לרכוש תחושת משמעות ייחודית.

7) יש לגוון את הכלים לטיפול בתאומים מתוך מגמה להקנות להם גם תחושת קבוצה וגם תחושה של בן יחיד להורה.

8) יש לקבוע סדר יום עם טווח גמישות שיענה על הצורך בהלימה למקצב האישי של כל תאום.

9) לשלב בטיפול היומיומי בתאומים (רחצה, האכלה, הלבשה וכו') את פיתוח הקשר המילולי והרגשי.

10) להעדיף פנייה אישית לכל תאום (בשמו) על פני פנייה אליהם בקבוצה.

11) להימנע מחשיבה ושימוש תויות כלפי התאומים. "העקשן", "הנוח", "הרציני", "הקליל".

12) להרבות בדיבור בכל רם עם התאומים כבר מגיל ינקות. שמירה על אפיק תקשורת מילולית תהווה תחליף לחוסר במגע. התקשורת המילולית תכלול משפטים שמיועדים אישית עבור כל תאום בנפרד.

13) בזמן הדיבור, כבר מגיל רך, ההורה יהיה מודע לכך שהתוכן המילולי הוא לא רק כלפי התינוקות אלא כלפי עצמו, זאת כאמצעי להפנים נפרדות של כל תאום.

14) לשמור על הדדיות לאו דווקא שוויוניות. הדדיות מתבצעת באמצעות תור ("דן, כעת אני רוחצת את אחיך, בינתיים אשים לך מוסיקה").

15) לבנות יחסי גומלין מיוחדים אחד לאחד עם כל תאום תוך גיוון בדרכי טיפול. להימנע מתפקידים קבועים מצד ההורים (כגון: אבא תמיד רוחץ, אמא תמיד מחתלת/ מספרת/ מאכילה).

16) למנוע התפתחות דפוס קבוע שבו אחד התאומים ישמש באופן מתמשך בתפקיד הורי לאחיו (המרגיע, המדריך, מודל לחיקוי).

17) בצד חוויות התאומות המשותפת, יש להכשיר כל תאום בנפרד, לפתח קשרים אישיים עם הסביבה וכן לטפח יכולתו להעסיק את עצמו לבד.

18) יש להמנע מקואליציות עם גבולות נוקשים בתוך המשפחה (זוג הורים מול זוג ילדים, הורה ותאום מול הורה והתאום השני).

קריאה מומלצת: ד.וויניקוט – תינוקות ואימהותיהם, הוצאת דביר, 1998

א. סולטר – התינוק יודע, הוצאת אחיאסף, 1999




  © כל הזכויות שמורות לשוש כרמל







טל'פקס: 5275991 - 03

TelFax: 03-5275991

דוא"ל: shosh@shoshcarmel.com E-mail: shosh@shoshcarmel.com