"הדרך לעשות היא להיות" (Lao Tse)

"מוטב שתשכון במרכז הווייתך; שכן, ככל שתרבה לעוזבה, כן תמעיט ללמוד" (Lao Tse)

"הנפש, כדי לפגוש את עצמה, צריכה לפגוש נפש אחרת" (Plato)

"אלה שאינם יכולים לזכור העבר, נידונים לחזור אליו" (Santayana G)

"האמת נמצאת במקום בו אתה נמצא ולא בשום מקום אחר" (Santayana G)

"הקיום נחווה לא בטוח והוא זקוק ל'נראוּת'" (R. May 1983)

"אני מעריץ את אלה שחיים את עצמם פנימה ולא דרך אישור מבחוץ" (S. Artzi)

"ברגע שיש לך אמון בעצמך, אתה יודע איך לחיות" (Goethe)

"לפעמים האנשים שאף אחד לא חושב עליהם דבר עושים את הדברים שאף אחד לא יכול לדמיין" (אלן טיורינג)

     שוש כרמל - פסיכותרפיסטית

          אקטיביסטית חברתית

Shosh Carmel -Psychotherapist

                             ברוך בואך

הקליניקה סגורה אך אני ממשיכה בפעילות החברתית

            פניות יתקבלו בברכה אך ורק למייל

               shosh@shoshcarmel.com

עמוד הבית אודותי פעילות חברתית מפרי עטי

מפרי עטי


מרכזיותו של התא הזוגי במחזור חיי האדם המודרני

מאת: שוש כרמל m.s.w

בחברה המשתנה ללא הרף, שבה מרכיב חוסר הוודאות הוא הוודאי ביותר, גדל הפער בין ערכים
חברתיים לצרכים אינטימיים.
פעמים רבות מופר האיזון בין ה"חוץ" – עולם הלימודים והעבודה – לבין ה"פנים" – הנפשי, האינטימי,
הזוגי והמשפחתי.
רבים מהצעירים תוהים אם בכלל יש מקום לחפש פרטנר לזוגיות.
מאמר זה בא להדגיש את חשיבותה של הזוגיות הבוגרת.
הזוגיות הבוגרת ("התא הזוגי הבוגר", כרמל 2013) היא מערכת יחסים בלעדית בין שני אינדיבידואלים
ללא קשרי דם - לעתים דו-מינית ולעתים חד מינית; לעתים בתוך מסגרת ממוסדת של נישואים ולעתים ללא גושפנקא רשמית.
ברטרנד ראסל (1929) טען כי עם צמיחת הציוויליזציה, לערכים החברתיים ולתיאולוגיה יש פחות השפעה על אנשים מאשר פעם.
ואומנם בימינו, יותר מבעבר, מרכזיותה של הזוגיות עומדת בפני עצמה, ופחות נשלטת על ידי תכתיבים דתיים וחברתיים, ובכל זאת נראה שהיא נתונה כעת לבדיקה מחודשת. הרוטינה של חיי היום-יום מתנהלת בסביבה רוויית גירויים, תוך תחלופה מהירה של אנשים, אתרים וחפצים שמזמנים לאינדיבידואל שינויים תדירים ודורשים ממנו קצב הסתגלות מואץ. על רקע זה, הזוגיות משמשת כתחנת תדלוק רגשית משמעותית ביותר, במחזור החיים המודרני.
קצב השינויים ההולך ומתעצם מפעיל לחץ על הזוגיות יותר מבעבר. בימינו, הזוגיות הבוגרת, בעיקר בחברה החילונית, מבוססת ברובה על בחירה אישית והיא פחות נשענת על שידוכים ועל מסורות העבר. זה נשמע מבטיח, אך בו בזמן עלול לעכב ולהכביד. הקושי טמון בצורך לקבל את העובדה שיש לבחור פרטנר למרות שלעולם אי-אפשר, שתהיה ודאות מוחלטת בנוגע לבחירה (מיי, 1983).
Willi (1984) טוען כי "זוגיות אינה מהווה מצב קבוע, אלא תהליך הדורש הסתגלות מתמשכת לנסיבות פנימיות וחיצוניות המשתנות ללא הרף". במהלך קשר זוגי אינטימי, גם אינדיבידואלים המתפקדים בהצלחה בזירות חברתיות שונות, עלולים להיות מופתעים מהישאבות רגשית טוטאלית, בלתי צפויה עבורם (Loewald 1949).
Zeitner (2012) סובר שעל אף שתהליכי ההתאמה בין בני הזוג מתחילים כבר בראשית הקשר, הרי שהמשכיותו מתנהלת דרך תקשורת מודעת ולא מודעת ועלולים להיווצר מכשולים בטיפוח הזוגיות.
Foucault, שממנו צמחה השראה פמיניסטית רבה, מדגיש את חשיבות השיח (רשת היגדים המתווכת את המציאות) בכינון יחסי כוח בחברה. לדבריו, שינוי שיח סמנטי מהווה פוטנציאל לשינוי תודעתי וחברתי (1984). לדוגמה, פעם היו משתמשים במושג חולי נפש וכיום אומרים בריאות הנפש. המוסדות המטפלים הם מרכזים לבריאות נפש ולא בתי חולים.
בהתאם לכך, במריבה בין בני זוג, במיוחד בשעת כעס, תהיה משמעות מכרעת לשימוש במילים לא פוגעניות (נדרשת שליטה עצמית לשם כך).
"כאשר אנו רוצים להרחיב את ההתבוננות מעבר ליחיד אל עבר קשריו עם חלקים במערכת – הכלי יהיה התקשורת. איש אינו יכול שלא לתקשר" – זו האקסיומה של הקיום האנושי לפי Watzlawick & co (1967). אקסיומה זו היא אבן יסוד בגישה לזוגיות, שעל פיה שתיקה ואלם נחשבים סוג של "אלימות". היא מחדדת את הפרדוקס האוניברסלי שעליו עמד Winnicott בהקשר לתקשורת האנושית: הצורך להיות בקשר מול הצורך להיות לבד (1958).
אכן, הנתיב המעשי לזוגיות יעילה הוא קיום תקשורת קומפטנטית, מתאימה - מיומנות שניתן לשפר וללמוד באמצעות פנייה לגורמים מקצועיים ו/או במדריכים ללמידה עצמית.
אינטימיות בזוגיות פירושה ללא פחד. על כן, בראש ובראשונה, אם אישה (או גבר, באותה מידה, בהתאמה) פוחדת ממי שלצידה, עליה לפנות ללא דיחוי לעזרה מקצועית. קדושת החיים גוברת על בושה, על שמירת כבוד המשפחה ואף על מצוות כיבוד אב ואם.


ביבליוגרפיה
מיי ר', גילוי ההוויה, 1983, הוצאת רשפים

כרמל ש' (2013), "היבטים נפשיים בבסיס יצירת קשר זוגי חלופי במקביל לתא זוגי קיים", שיחות
כרך כ'ז, חוב' 2
Loewald, H. (1949). Papers on psychoanalysis. New Haven: Yale University Press. 1980.

Clulow, C., Attachment theory and the therapeutic frame. In: C. Clulow (Ed.), Adult attachment and couple psychotherapy: The ‘secure base’ in practice and research (pp. 85-104). London: Brunner-Routledge, 2001.

Russell, B. (1929). Marriage and Morals. London: Allen & Urwin [republished: London & New York: Routledge Classics, 2009].

Zeitner, R M. (2012) Self – within marriage the foundation for lasting relationship. Routledge. The Foucault Reader. Edited by Paul Rabinow, 1984, Penguin Books.

Watzlawick, P. Beavin, J. & Jackson, D. (1967). Pragmatics of Human Communication.Noton NY. Winnicott D.W.(1958)The Capacity to be alone.Internetional Journal of Psychoanalysis





  © כל הזכויות שמורות לשוש כרמל







טל'פקס: 5275991 - 03

TelFax: 03-5275991

דוא"ל: shosh@shoshcarmel.com E-mail: shosh@shoshcarmel.com